בצל החומה

הסיפור, הכתוב בצורת יומן אישי של נערה ממגויסי ה'הגנה' שנשלחו לעזרת הרובע הנצור, שוזר פרקים של לחימה עם תמונות מחיי היום-יום, בתנאי הלחץ המיוחדים ששררו ברובע באותם חודשים. בדרך זו מתוודע הקורא הצעיר הן לגילויי הגבורה והרעות והן למסכת היחסים האישיים, שנקמה בין לוחמי ה'הגנה' לבין עצמם וכן בינם לבין תושבי הרובע, לעדותיהם ולקבוצותיהם. האירועים הדרמטיים החיצוניים מפילים מחיצות ומפגישים אנשים מחוגים שונים ; חלקם של מפגשים אלה עולה יפה ומביא לקירוב לבבות, אך חלקם עומד בסימן התהום המפרידה בין חוגים שונים בעם. התנסותה האישית של המחברת באירועי הימים ההם משווה לתיאורים אמינות רבה, והקורא חש עצמו כמי שמשוטט בסמטאות הרובע כשותף מלא לאירועי אותם ימים גורליים.