שירים ממעמקי הנפש

נוֹלַדְתִּי קָרוֹב לְעִיר הָאוֹרוֹת. עַד גִּיל ארבע עשרה לֹא יָדַעְתִּי מָה זֶה אֹהֶל. אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה רוֹפֵא שִׁנַּיִם. עָבַד בִּקְלִינִיקָה פְּרָטִית. בְּגִיל מְבֻגָּר לָמַד עֲרִיכַת דִּין בִּגְלַל רַשְׁלָנוּת רְפוּאִית. כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי נִפְטְרָה - הָיְתָה לָהּ לוֹקֶמְיָה - הוּא הוֹדִיעַ לָנוּ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה רוֹפְאָת פֶּה וְלֶסֶת, וְהִיא וְאַבָּא עָבְדוּ יָחַד בָּקְלִינִיקָה הַפְּרָטִית. הֵם הָיוּ זוּג יוֹנִים. הָיִנוּ מִשְׁפָּחָה מְבֻסֶּסֶת. הַיּוֹם, אֲנִי עִם שִׁנַּיִם, פֶּה וְלֶסֶת, כּוֹתֶבֶת שִׁירִים. אֵין לִי קְלִינִיקָה, אֲבָל יֵשׁ לִי מִשְׁפָּטִים וּפִסְקָאוֹת; רְפוּאָה שֶׁל מִלִּים וְרַעֲיוֹנוֹת, חֲלוֹמוֹת לִהְיוֹת מֻכֶּרֶת.